<h1>פירוש הריב"ן — חולין</h1>
<h2>דף לז:</h2>
[חולין נ"ב ע"ב] כמה חסרון בשזרה ויהיה טרפה בדברי ב"ה חוליא אחת ואע"ג דעקר מחלקת לענין אהלות קאמ' שמו' וכן לטרפה ואפי' נחסרה חוליא בלא (ב)צלע טרפה, ואם נחסרה הגולגולת כדי שינטל מן החי וימות טרפה.
<h2>דף לט.</h2>
[חולין נ"ה ע"א] לקותא נטלו הכליות כשרה, אמ' רכיש בר פפא לקתה כוליא אחת טרפה וכ"ש בשתי כוליות ופי' לקתה מוגלא מלאה מים עכורים או אפי' מים עבים, אמרי במערבא והוא דמטא לקותא במקום חריץ, ומקום חריץ היכא חוורא דתותי מתני, יש כשר בריאה ופסול בכוליא היינו מוגלא, מלאה מים עבים דהיינו לחה, כשר בכוליא ופסול בריאה נקב, כשר בזה ובזה מים זכים דלא אסרוח, פסול בזה ובזה היינו לקותא דהיינו מים עכורים ואפי' דלא אסרוח, כת' רבי' האיי גאון ז"ל היכא דמשתכחן תלתא כולייתא או אחת כשרה, דתניא [בכורות ל"ט ע"א] (וארב) [ואת] שתי הכליות ולא בעלת כוליא אחת ולא בעלת שלש לגבוה הוא דאסר אבל להדיוט שרי, כוליא שהקטינה בדקה כפול בגסה עד כעובא בינונית כשרה, פחות מכאן טרפה אבל ואלו לגמרי מותר, דהכי תנן בבהמה המקשה לילד [ס"ח ע"א], חותך מן הטחול ומן הכליות של בהמה בהמה עצמה מותרת אבל הכליות והטחול אסירי משום אבר מן החי.
<h2>דף מ.</h2>
ואם היו לה שלשה רגלים ושני ידים טרפה דאמ' כל יתר כנטול דמי אבל אם נמצאו בבהמה, ג' ידים ושתי רגלים כשרה, דהא ביד אחת נמי כשרה, וכ"ש אם נשברו הידים למעלה מן הארכובה שאין לה צומת הגידים בידים.
